ועדה בינ"ל: הידרדרות בבתיה"ס לניהול בישראל

ועדה בינ"ל: הידרדרות בבתיה"ס לניהול בישראל

ועדה מטעם המועצה להשכלה גבוהה מותחת ביקורת קשה על איכות הלימודים והסגל ב-13 מוסדות המלמדים מינהל עסקים

עודכן ב- 23:39 12/07/2007

מאת תמרה טראובמן

מצבן של תוכניות ההכשרה בבתי הספר למינהל עסקים בישראל הוא עגום, והמקצוע נמצא בתהליך של הידרדרות. זו מסקנתה של ועדה בינלאומית שמינתה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). הסיבה העיקרית לכם היא עלייה חדה בביקוש ללימודי מינהל עסקים שאינה מגובה בתשתית הוראה ראויה. בעקבות הממצאים החליטו חברי המל"ג לעכב מתן אישורים לפתיחת תוכניות לימוד חדשות בתחום, עד שתסתיים הערכת מצב. הדו"ח המלא של הוועדה צפוי להתפרסם בשנת הלימודים הבאה, לאחר שהמבוקרים יגיבו ויתקיים דיון בממצאים במל"ג.

הוועדה לבדיקת מקצוע מינהל העסקים הוקמה ב-2006, ובראשה עומד סטיוארט גרינבאום, פרופסור בולט בארה"ב. חברים בה עוד שישה פרופסורים למינהל עסקים מארה"ב, הולנד וישראל. היא התבקשה לבדוק את איכותן של 13 מחלקות למינהל עסקים באוניברסיטאות, במכללות הציבוריות ובמכללות הפרטיות בישראל (רק המכללה האקדמית ספיר שבנגב המערבי לא נבדקה בשל המצב הביטחוני).

המסקנות הוגשו במסגרת מערכת חדשה להערכת איכות שייסדה המל"ג, בה נבדקים מדי שנה תחומי לימוד שונים. כעת נבדקים, בין השאר, תחומי ההיסטוריה והעבודה הסוציאלית. ב"הארץ" פורסמו לראשונה ממצאי בדיקת מקצוע מדעי המחשב, שגם ממנה הצטיירה תמונה עגומה לגבי איכות ההוראה, היקף ואיכות הסגל והתשתיות.

לדברי חברי הוועדה, הכשרת הנהגה ניהולית היא "יעד אסטרטגי לעידוד הצמיחה הכלכלית, המוביליות החברתית והשגשוג בישראל". עוד סבורים חברי הוועדה כי "על תוכניות ההכשרה במינהל העסקים בישראל להימנות עם 30 התוכניות הטובות ביותר בעולם ולפחות אחת מהן (צריכה להימנות) עם עשר המובילות". ואולם, לדעת מחברי הדו"ח, אף אחת מהן אינה כלולה כיום בין 30 התוכניות המובילות.

מרצים רבים "בעלי איכויות נמוכות"

לדעת המומחים, הסיבות המרכזיות למצבן העגום של המחלקות נעוצות בעלייה המהירה בביקוש ללימודי מינהל עסקים, ומנגד במחסור בתשתית הוראה, בהיקף ובאיכות הדרושים. בעוד שב-1990 עמד מספר הסטודנטים לתואר ראשון במינהל עסקים על 574, ב-2005 הגיע מספרם לשיא של 8,592. ואולם הגידול לא לווה בהגדלת התקציבים, וכתוצאה מכך בתוכניות החדשות מלמדים מרצים רבים "בעלי איכויות נמוכות" ובלא תואר דוקטור, מציינים חברי הוועדה.

זאת ועוד: מספר שעות ההוראה צומצם, הלימוד עבר לשעות הערב, שבוע הלימודים צומצם ליומיים, משרות הוראה רבות הן חלקיות ביותר וחלק מהמורים הם פרופסורים בגמלאות "עייפים מהוראה וחסרי חדוות הוראה, שמלמדים במקום סגל הוראה מתאים יותר", כותבים המומחים ומסכמים: "התוצאה הינה דעיכה מדכאת באיכות תוכניות התואר הראשון והשני.

עוד נמצא כי ההוראה בישראל מבוססת על תוכניות לימוד "חסרות ארגון וסדר", ובתי הספר למינהל עסקים "הפכו למוסדות ללא חזון. אין גם צביון ייחודי ואין ניסיון להגדיר בידול תכני, שיאפשר לכל אחד מהם להגדיר את שליחותו וערכיו הייחודיים, המבדיל את המוצר שלו מן האחרים". הוועדה סבורה כי "חזון איננו אוסף של קלישאות כגון 'חתירה לאיכות ומצוינות'". מפאת המשאבים המוגבלים ממליצה הוועדה שהמל"ג ינווט את בתי הספר הקיימים להתמחות בתחומים נפרדים, כגון מימון, שיווק או יזמות.

הוועדה מצאה כי לצד הגידול העצום במספר הסטודנטים לתואר ראשון, מספר הסטודנטים לתואר דוקטור הצטמצם "באופן היוצר סכנה לתחום ולאיכותו" ולא יענה על דרישות הפיתוח של התחום בעתיד. לפי הוועדה, רמת הכשרת הדוקטורנטים נפגעה כתוצאה מהקיצוצים התקציביים, ולכן על האוניברסיטאות "להקים מייד" תכניות משותפות להכשרת דוקטורנטים.

חברי הוועדה ממליצים גם להרחיב את טווח ההשכלה של המנהלים. לדבריהם, יש לשנות את תוכניות ההכשרה כך שיכללו לימודי חובה בתחומים כמו אתיקה בעסקים, ואחריות חברתית של תאגידים.

לפי החלטת הוועדה, הדו"ח לא יכלול דירוג של המוסדות. בניגוד לדו"ח לגבי מדעי המחשב, החליטו חברי הוועדה שלא להעניק למחלקות ציונים מילוליים ("איכות גבוהה", "איכות בלתי מספקת") וכו'.

כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©

העתיד שלך מתחיל כאן!

השאר פרטים לקביעת פגישת ייעוץ חינם