אחיות הן לא הבייבי שלך

11:29 | 11.6.2007 טלי חרותי-סובר

אמש צדה את עיני ידיעה קטנה בעיתון. "נפסלו מודעות שמעודדות אחיות לעבור לחו"ל" סיפרה הכותרת. יו"ר הסתדרות האחיות, אילנה כהן, שחדרה לתודעת הציבור כשעמדה בראש מאבקן האמיץ של האחיות לשיפור תנאי עבודתן, הורתה לחברה המפיקה את ביטאון ההסתדרות לא לפרסם מודעות בתשלום המציעות לאחיות ישראליות לבדוק אפשרויות העסקה בחו"ל.

"האחיות הן הבייבי שלי" אמרה כהן "ואני לא אתן שהביטאון יהפוך לכלי שיסביר להן איך לעזוב את הארץ".

נדמה שאילנה כהן שכחה לרגע מי היא ומה היא, מה מותר ומה אסור, ובעיקר מהם הגבולות הברורים של סמכויותיה.

לו הייתי אחות הייתי כועסת מאוד על הזלזול שמפגינה כהן באינטליגנציה הבסיסית שלי. "אני לא התינוקת שלך", הייתי אומרת לה, "ואל תתייחסי אלי כאחת כזו. כאדם בוגר הרוצה להחליט מה יעשה בחייו - גם אם זה לא מוצא חן בעיני היו"רית - הייתי מצפה לקבל את כל האינפורמציה הרלוונטית, ואת כל האפשרויות העומדות בפניי בארץ ובעולם. אני, בסופו של דבר, אהיה זו שצריכה לקבל החלטות".

מדהימה בעיני העובדה כי לכהן באמת נדמה שמתוקף תפקידה היא רשאית לשלול מחברות ההסתדרות מידע רלוונטי. איפה חופש המידע? הפרסום? הדיבור? שלא לדבר על כך שהמודעות אמורות היו להימכר בכסף שהיה נכנס, מן הסתם, לקופת ההסתדרות.

מי את, גברת כהן, ובאיזו סמכות תחליטי מה ראוי שתדענה האחיות בכל השקשור לקריירה שלהן, ומה לא?

יותר מכל מטריד לטעמי המשפט "האחיות הן הבייבי שלי". לא, גברת כהן, תינוקות יכולים להיות רק אצלך בבית. שם תחליטי את, כאם - או סבתא - גאה, מה מותר ומה אסור.

מקום העבודה שלך אינו תינוקיה והוא בוודאי לא שייך לך. הזיהוי המבהיל בין התפקיד המוגדר, לבין אמוציות המתלוות אליו - זיהוי שרק נשים, לצערי, יכולות לעשות - ראוי שייפסק כאן ועכשיו.

כשקראתי את הידיעה התמוהה הזו, והבנתי כי אילנה כהן באמת לא מבינה את הגבולות הדקים הנחוצים כל כך לתהליכי קבלת החלטות מקצועיים, נזכרתי בעוד גברת כהן ששכחה מזמן את הגבולות.

לזו לא קוראים אילנה, אלא פנינה, והיא לא מזוהה עם הסתדרות המלאכיות לובשות הלבן אלא עם אוכלוסיית נשים אחרת, כזו שהגורל לא היטיב עמה.

לפני שנים הקימה פנינה כהן את עמותת אלמנות ויתומי צה"ל. כאלמנת צה"ל בעצמה, הפכה כהן פנינה את העמותה - שתוקצבה במיליון שקל בשנה על ידי משרד הביטחון ואשר חלשה על 4,000 אלמנות ששילמו דמי חבר - לחצרה הפרטית.

כה מזוהה היתה עם העמותה עד כי משך שנים שלטה בה ללא מיצרים, כשהיא משמשת הן כיו"ר והן כמנכ"ל, לקחה לעצמה משכורות נאות במיוחד וחייבה חברות הנהלה לחתום על צ'קים ריקים.

בבדיקה שערך רשם העמותות נשלל אישור המינהל התקין של העמותה, אך כהן התעקשה לשמור על תפקידה עד שבית המשפט העביר אותה ממנו, לטובת ניהול חיצוני.

לאחרונה הסתיים תהליך בחירות ארוך ודרמטי וכהן הוזזה מן הארגון באופן דמוקרטי. טיוטת דו"ח ממשרדו של החשב הכללי מגלה כי בקרוב תיאלץ להסביר כיצד השתלשל, לכאורה, כל כך הרבה כסף ציבורי למטרות שאינן בהכרח לטובת כלל האלמנות, ומדוע פסחה על כל כך הרבה כללי מינהל ציבורי תקין.

דברים מסוג זה יכולים לקרות רק כשמי שעומד בראש ארגון לא מסוגל לבצע את ההפרדה הבסיסית בינו לבין המקום. ראוי שהאחות אילנה תחרוט היטב את סיפורה של האלמנה פנינה על לוח ליבה.

שימי לב, היור"ית כהן, הסתדרות האחיות אינה את, ואת היא לא הסתדרות האחיות. כשאת יוצאת למקום העבודה שלך, השאירי את הטרמינולוגיה המתיילדת בבית וזכרי: קצת ענווה עוד לא הרגה אף אחת.

העתיד שלך מתחיל כאן!

השאר פרטים לקביעת פגישת ייעוץ חינם